#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סו. 1 לר' יהודה שמין במינו במשהוא האם אזלינן לפי הטעם או לפי השם?	"אביי אמר אזלינן בתר טעמא דתנן תבלילין ב' וג' שמות מצטרפים ואמר חזקיה שכולם ראוים למתק קדירה, ורבא אמר בתר שמא אזלינן והמשנה שהביא אביי היא כר&quot;מ הסובר שכל האיסורים מצטרפין דכתיב &quot;לא תאכל כל תועבה&quot; כל שתעבתי לך הרי הוא בלא תאכל.<p dir=""rtl"">לכן, יין חדש בענבים לאביי במשהוא ולרבא בנותן טעם , וכן חומץ של יין וחומץ של שעורים, שיכר של חיטים ושיכר של שעורים, לאביי בנותן טעם ולרבא במשהוא.</p>"	עבודה זרה סו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סו: 2 ריחא מילתא או לאו מילתא, והיכן נפק&quot;מ בסוגיתנו (חומץ, כמון ופת על החבית)?	"אביי סבר ריחא מילתא ורבא סבר ריחא לאו מילתא.<p dir=""rtl"">לכן, יין שריחו חומץ וטעמו יין - לאביי דינו כחומץ ואם נפל יין לחומץ קיבל היין ריח חומץ והוי מין במינו במשהוא (לר&quot;י), רבא אמר דינו כיין ולכן הוא בנותן טעם.</p><p dir=""rtl"">תנור שהסיקו בכמון של תרומה ואפה את הפת - שנינו במשנה שהפת מותרת וזה מקורו של רבא, ואביי מודה היכי דמיקלא איסורא.</p><p dir=""rtl"">הרודה פת חמה ונתנה ע&quot;פ חבית של יין של תרומה - ר&quot;מ אוסר, ור' יהודה מתיר, רבי יוסי מתיר בשל חיטין ואוסר בשל שעורים, לרבא מחלוקת התנאים האם ריחא מילתא או לא, לאביי לכו&quot;ע ריחא מילתא, והמחלוקת האם נותן ריח, כמו שאמר ר&quot;ל פת חמה וחבית פתוחה לכו&quot;ע אסור, פת צוננת וחבית מגופה לכו&quot;ע מותר, מחלוקת בפת חמה וחבית מגופה או חבית פתוחה ופת צוננת (כרש&quot;י, לתוס' רבא מסכים לר&quot;ל אלא נחלקו האם חומץ הוא כפת חמה וחבית פתוחה או פחות מכן).</p>"	עבודה זרה סו:		
